״פותחת פה ולא נכנס אוויר״ על פחד- בידוד - ואיך מתחילים מכאן ?
היה לי זמן לשהות עם עצמי.
בשבועיים הראשונים של הסגר, הייתי בחרדה קיומית.
פחדתי מהקורונה. ההפחדות הצליחו להגיע עד למקומות שהדחקתי יפה כל השנים, עד לטראומה אישית. בכיתי הרבה, ובלילות הרגשתי כאילו העולם התכסה בשמיכת רעל של פחדים מן הלא נודע.
בכל פעם שבן זוגי הדליק טלוויזיה וחדשות, ברחתי אל הסטודיו שלי. שם, שמתי לי מוסיקה והעסקתי את הידיים ביצירה,
היה לי גוש חימר קטן שקיבלתי מחברת נפשי ליאת שרון התחלתי ליצור סבוניות קטנות, מבלי להבין או לתכנן מה אני עושה, מתוך החומר נולדו דמויות : אמהות ותינוקות - קדושות של קורונה. בזמן היצירה המחשבות מתרככות, הידיים והלב ביחד משתלבים למשהו חדש.
במהלך החודשיים שבהם אני לא עובדת ולא פוגשת אנשים, האמנות היתה לי הצלה של ממש. עד כה עסקתי באמנות שמתקשרת החוצה -להציג בגלריה לדבר על נושאים משותפים, למצא קהל להשמיע קול.
הזמן הזה בסטודיו, בחומר חדש ולא מוכר, הפגיש אותי שוב עם עצמי יוצרת בכלים חדשים.
האישה הפראית הראשונית, הילדה הרגישה, האם שיודעת לא לדעת, וכל החלקים שמרכיבים אותי נפגשו שוב.
היה לי זמן לתהליך.
זמן להבין מה אני רוצה לעשות.
לא ״חוזרת״ למה שהיה
ממשיכה למשהו חדש - ליווי באמצעות אמנות צילום ופוטותרפיה.
למדתי, התאמנתי, התפתחתי, לימדתי, ויישמתי על עצמי - היצירה מרפאת, היצירה מאפשרת נגיעה בתת מודע עם שרביט קסמים.
מה אני מציעה ?
אני מזמינה אלי נשים ונוער לעבודה תהליכית בכלים של פוטותרפיה, צילום ועבודה בטכניקת ההדפס העתיקה והמופלאה שאני כלכך אוהבת ומאמינה בה.
עבודה בשכבות, לאט ובנועם.
רוצה שתבואו אלי לסטודיו, לתהליך אישי. שתצטרפו אלי לקבוצת עבודה, שתשלחו את הנוער שלכן ללמוד איתי צילום ולעבור תהליך העצמה תוך כדי.
אני :נעה זני, אמנית צלמת פוטותרפיסטית מורה לאמנות מתמחה בטכניקת הדפס עתיקה,ומפתחת #סיאנוטריפ אמא לשלושה, בת חמישים ואחת, גרה 12 שנים בפרדס חנה (הגענו כשהיה בן שש ותכף הבן הבכור שלנו מסיים יב׳...)
0522454032 זה הטלפון שלי.
בתמונה : פרט מעבודה שלי שהוצגה במוזיאון זומו ק. ים בינואר 2020.